בשנים האחרונות נושא ההתחדשות עירונית הופך לכלי מרכזי בתכנון המגורים בישראל. התפיסה הרווחת בציבור הינה שמדובר בכלי ליצירת יחידות דיור נוספות והשבחת ערך הדירות והעלאת רמת החיים של התושבים. מתוך מחשבה, חלק ניכר מהעיסוק בהתחדשות עירונית הינו בנושאים שמאיים וכלכליים דוגמת תקן 21 ועוד.
ברצוני להציע נקודת מבט רחבה יותר על ההתחדשות העירונית – אנו כבר בלב העשור השמיני למדינה, ומרבית הרקמות העירוניות שלנו תוכננו בשנות החמישים והשישים ובעלות מאפיינים תכנוניים אשר הלמו את רוח התקופה ואת אתגרי המדינה.
בעשורים הקרובים אנו עתידים להתמודד עם אתגרים רבים נוספים, בדמות הכפלת האוכלוסייה לצד הצורך בניצול יעיל של הקרקע ושמירה על השטחים הפתוחים, התמודדות עם שינויי אקלים, מתן מענה לצרכי מיגון, היערכות לרעידות אדמה ועוד. ההתחדשות העירונית הינה הזדמנות היסטורית לחידוש פני הערים הוותיקות בישראל תוך מתן מענה לכלל האתגרים המצוינים לעיל. בימים אלו, לאור מלחמת "חרבות ברזל" מתחדד הצורך בקידום התחדשות עירונית כמתן מענה לצרכי מיגון.
לאור החשיבות שיש לנושא, במהלך שנת 2023 כ-47% מיחידות הדיור שאושרו על ידי מינהל התכנון היו יחידות דיור בתכניות בהתחדשות עירונית. יתרה מכך – כיום, כחלק ממהלך תכנוני יוזם, מקודמות ביוזמת מינהל התכנון כ-27,000 יחידות דיור בתוכניות מפורטות מסוג זה, נוסף על שבע תוכניות אב באזורים מגוונים בארץ.
מינהל התכנון שואף לשמור על היקפים אלו ואף לעבור אותם, לצד ייעול התכנון של תכניות מסוג זה תוך תכנון המעטפת התשתיתית המתאימה להיקפים המתוכננים.
רפי אלמליח,
מנכ"ל מינהל התכנון
השאירו פרטים ונחזור אליכם